המדריך להוצאת רישיון עסק בתקופה שלאחר הרפורמה לרישוי עסקים

ב-2018 עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הרפורמה לרישוי עסקים, אשר חרטה על דגלה לקצר את הליך הוצאת רישיון עסק. הרפורמה מנסה לאזן בין הצורך לשמור על בטיחות וביטחון הציבור לבין הרצון לצמיחה

כלכלית ופתיחה של עסקים ברישיון. 

המסלול להוצאת רישיון עסק הוא מסלול ארוך, סבוך ומורכב שדורש הקצאת משאבים מצד בעל העסק. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2019 נפתחו כ-58,950 עסקים בישראל ונסגרו כ-44,950

עסקים, כלומר נוספו למשק כ-14,000 עסקים. כ 12% מהעסקים שנפתחו ב 2018 לא שרדו ב 2019 ועל פי נתוני הלמ״ס אחוז ההישרדות הנמוך ביותר לאורך נמצא בענפי שירותי האירוח והאוכל, הכוללים עסקים טעוני רישוי.

המדריך שלפניכם סוקר את שלבי המסלול להוצאת רישיון עסק. לפני שנתחיל, הנה כמה מושגים שחייבים להכיר:

מהו רישיון עסק? רישיון עסק הוא היתר מטעם רשות מוסמכת לניהול עסק בכפוף לתנאים. 

מי רשאי להנפיק רישיון עסק? בישראל ניתן רישיון עסק ע"י מחלקת רישוי עסקים ברשויות המקומיות, מכוח חוק רישוי עסקים. 

מדוע צריך רישיון עסק? מטרת חוק רישוי עסקים היא לשמור על בטיחות בריאות ואיכות חייו של הציבור. רישיון העסק נועד להבטיח כי נעשו כל האמצעים לצורך פעילות תקינה של העסק לטובת הציבור ובעל העסק. 

האם כל עסק חייב רישיון? לא כל עסק חייב ברישיון, רשימת העסקים הטעוני רישוי מפורסמת בצו רישוי עסקים ע"י משרד הפנים וכוללת את סוג האישורים הנדרשים לצורך קבלת רישיון עסק ואת משך התוקף של

הרישיון.

3
3

למי ניתן רישיון עסק? רישיון העסק ניתן באופן אישי לבעל העסק ולסוג הפעילות המבוקשת, כאשר כל שינוי בעסק לרבות שינוי במבנה, סוג הפעילות ושם הבעלים מצריך פניה למחלקת רישוי עסקים. על פי החוק, על

בעל עסק טעון רישוי להציגו במקום בולט.

מהו המסלול להוצאת רישיון עסק בתקופה שלאחר אישור הרפורמה?

1. פתיחת בקשה לרישיון עסק במחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית 

הדבר החשוב ביותר בשלב זה הוא בחירת פריט הרישוי הרלוונטי מתוך צו רישוי עסקים, מפני שבחירת הפריט מכתיבה את הגורמים המאשרים אליהם פונים לקבלת אישור, וכן את התנאים שאותם גורמים ימסרו בכדי

לתת את אישורם. הפריט חייב לשקף את אופי פעילות העסק ולא בהכרח את הקטגוריה המסחרית אליו הוא שייך. כך, למשל, חניון מעל 500 מטר חייב ברישיון גם אם מדובר בחניון בו לא משלמים עבור החניה.  

דוגמא נוספת בהקשר זה היא של חברה המעוניינת לערוך אירועים לעובדיה. 

פעילות מסוג זה עשויה לדרוש רישיון עסק והשאלה היא לאיזה פריט? האם מדובר באירועים קבועים או באירוע חד פעמי שמתקיים פעם בשנה או בחצי שנה? האם האוכל מבושל במקום או שמוזמן מחברה חיצונית? האם

מגישים שתיה קלה, אלכוהול או שניהם? האם מחממים את המזון או מגישים אותו כפי שהוא? האם כל המזון מגיע מוכן פרט למאפים שנאפים במקום? כמה אנשים משתתפים באירועים? האם האירוע הוא לעובדי החברה

בלבד או גם לקהל חיצוני? באילו שעות מתקיימים האירועים? האם מושמעת מוזיקה? 

התשובות לכל השאלות האלו ועוד יקבעו מהו פריט, או אפילו פריטי הרישוי הנדרשים על מנת לאפשר את הפעילות שמעוניינים בה.

לאחר שמאפיינים מהו פריט הרישוי הרלוונטי, יש להכין תכנית של בית העסק, לרכז את המסמכים הנדרשים ע"י הרשות ולשלם אגרה.

2. קבלת אישור גורמים רלוונטיים

הרשות מעבירה את הבקשה לאישור הגורמים הרלוונטיים לקבלת אישור/אישור בתנאים/ סירוב. בשלב זה חשוב להבין את מערכת היחסים בין הבקשה לרישיון העסק לבין הליכים הקודמים שבוצעו בנכס. 

או ליתר דיוק, מדובר במערכת יחסים בין ההליכים הבאים:

תב"ע >>בקשה להיתר>>טופס 4 ותעודת גמר >> רישיון עסק

בין כל ההליכים קיימת היררכיה, כאשר כל הליך תלוי בדרישות שנקבעו בהליך שקדם לו. כלומר, היתר הבניה צריך להיות תואם לדרישות התב"ע,  טופס 4 ותעודת הגמר ניתנים לאחר שמולאו הדרישות שבהיתר הבניה

והבקשה לרישיון עסק צריכה להיות תואמת את מה שנקבע בכל ההליכים שקדמו לה מבחינת שימוש ומבחינת בינוי. 

בקשת הרישיון היא, למעשה, ההליך האחרון שבו כל התנאים וההתחייבויות שניתנו בהליכים קודמים צריכים להתממש.

חשוב, אם כן, לבדוק את ההתאמה בין העסק אותו מעוניינים לפתוח לבין הקיים בשטח ומה שאושר: 

ריכזנו את הניסיון שלנו בתרשים שלהלן שמציג את מגוון האפשרויות שנתקלנו בהן מבחינת התאמה בין תוכנית העסק, מה שבנוי בשטח, היתר הבניה והתב״ע החלה.

במקרה בו אין התאמה ביו תוכנית העסק להיתר הבניה האחרון מבחינת שימושים ובינוי, הרשות תוציא רישיון עסק בתנאי שיוסדרו אי ההתאמות להיתר בהליך מתאים. במקרה זה חשוב להבין האם ניתן להסדיר ובאיזה

הליך? האם מדובר בחריגת בניה שניתן להסדיר בהיתר או שנדרשת תב"ע לצורך הסדרה? האם נדרש היתר לשימוש חורג מתב"ע או מהיתר, על מנת שניתן יהיה לקבל את רישיון העסק? 

כיוון שמדובר בהליכים מורכבים וממושכים, שדורשים משאבים רבים, מומלץ לוודא את המצב הסטטוטורי של המבנה בו מעוניינים לפתוח את העסק עוד לפני שמתחייבים לנכס זה או אחר.

לגבי יתר הגורמים, חשוב להבין שבניגוד להליך כמו היתר בניה, בו דרישה של גורם אישור באה לידי ביטוי במסמך תכנוני או התחייבות לביצוע, כשמדובר ברישיון עסק כל דרישה פירושה ביצוע שלעיתים יכול להוביל לצורך

בהליכים נוספים, למשל היתר בניה במקרה שנדרשת בניית מאגר מים כתוצאה מדרישות כיבוי או דרישות הנגשה של המבנה.

3. קבלת אישור גורמים והנפקת רישיון העסק

רישיון עסק קבוע מונפק לאחר קבלת אישור כל הגורמים הרלוונטיים. ניתן גם לקבל רישיון זמני שיאפשר לבעל העסק להשלים את הדרישות שעלו מהגורמים השונים. כל רישיון ניתן לתקופה קצובה והוא אישי לבעלים, סוג

העסק והמבנה שלו. את רישיון העסק יש לחדש בתום התקופה לה הוא ניתן, וכן במידה ויש שינוי בבעלות על העסק, בסוג הפעילות או במבנה העסק. חידוש הרישיון נעשה ע"י פניה למחלקת רישוי עסקים והגשת בקשה.

במקרים רבים משמעות חידוש הרישיון היא הליך הזהה להגשת בקשה חדשה לרישיון. על בעלי עסקים להיות מודעים לכך ולהיערך בהתאם.

לסיכום, ההצלחה של היוזמה לרפורמה ברישוי טמונה בכך שכל גורמי הרישוי והשלטון המקומי יהיו חלק ממנה וירתמו לתהליך. כל עוד הם לא ירתמו באופן מלא לרפורמה הזו, אין ודאות שהרפורמה אכן תקצר ותפשט

תהליכים. בנוסף, אסור לבעלי העסקים להסתחרר או להתבלבל מהבשורה הטמונה ברפורמה, עליהם לקחת אחריות על העסק שלהם, לדאוג שיהיה בטיחותי ויעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר, דבר שיבטיח איתנות

כלכלית לאורך זמן, מוניטין וכמובן הכנסה מיטבית.