מדריך למתנגד להליכי תכנון/רישוי. התנגדות הינה הליך המאפשר להגן על נכסים, לקחת חלק ביוזמות בניה ופיתוח מתוכננות ולהשפיע במידה כזו או אחרת על התכנון הסופי של המרחב. ניתן להתנגד להליכי תכנון (תת״לים, תכניות מתאר מחוזיות, מקומיות ומפורטות) וכן להליכי רישוי (היתר לשימוש חורג, ובקשה להקלה מתכנית במסגרת היתר).
חשוב לציין, כי בסמכותן של הוועדות לדון בהתנגדות כל עוד היא מבוססת על נימוקים תכנוניים. את ההתנגדות יש לנמק ולהסביר כיצד התכנון פוגע במתנגד. הזכות להתנגד שמורה לכל מי שרואה את עצמו נפגע, כאשר מדובר בהליכי תכנון, ולמי שיש לו זיקה לנכס כאשר מדובר בהתנגדות להליכי רישוי.
כאמור, התנגדות היא הליך שמאפשר לנו להגיב ולהשפיע על הליכי התכנון והרישוי בין אם לצורך הגנה על נכסים או – לצורך שמירה על המרחב הציבורי.
במדריך זה נסביר את הליך ההתנגדות, כיצד לנהל את ההליך על הצד הטוב ביותר ומדוע בכלל להתנגד.
הליך ההתנגדות
ראשית יש להפריד בין התנגדות להליכי תכנון להתנגדות להליכי רישוי.
התנגדות להליכי תכנון
כאשר מוסד תכנון או כל גוף מוסמך אחר יוזם תכנית, מחובתו ליידע את הציבור ולאפשר לו להתנגד לה. כאשר מדובר בתת״לים ניתן להגיש השגה שהוא הליך שדומה להתנגדות. לתוכניות שמפקידה הותמ״ל ניתן להתנגד באופן מקוון באתר השירותים הממשלתיים .
כאשר מדובר בתוכניות מתאר ותוכניות מפורטות, על פי חוק תכנון ובניה, לאחר השלמת התכנית וקבלת האישורים הנדרשים ע״י מוסד התכנון שדן בתכנית היא מופקדת על מנת לאפשר התנגדויות. תקופת ההתנגדות היא בת 60 יום והיא ניתנת להארכה לזמן שלא יעלה על שלושה חודשים. במהלך תקופה זו כל מי שרשאי להתנגד יכול לעיין במסמכי התכנית ולהגיש את התנגדותו.
במקרה של הליכי תכנון, רשאים להתנגד כל המעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי התכנית המופקדת.
כמו כן, בתנאים מסוימים רשאים להתנגד ועדה או מהנדס ועדה מקומית, רשות מקומית, גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך ע"י השר, כל משרד ממשרדי הממשלה ומתכנן המחוז.
את ההתנגדות מגישים בהתאם למוסד שהפקיד אותה, כלומר:
- התנגדות לתכנית מתאר מחוזית מוגשת למועצה הארצית עם העתק לוועדה המחוזית.
- התנגדות לתכנית שהפקידה הוועדה המחוזית מוגשת לוועדה המחוזית עם העתק לוועדה המקומית.
- התנגדות לתכנית שהפקידה הוועדה המקומית מוגשת לוועדה המקומית עם העתק לוועדה המחוזית.
להתנגדות אין פורמט קבוע. היא מוגשת בכתב וצריכה לכלול את שמם המלא, ת.ז, כתובת וטלפון של המתנגדים, הקשר שלהם לתכנית, האופן שבו היא עלולה לפגוע בהם ותצהיר מאומת ע"י עו"ד. תוכן ההתנגדות משתנה ממקרה למקרה אולם הנושאים שניתן להתייחס להם הנם: שיקולים תכנוניים שלא נלקחו בחשבון, האופן בו התכנית פוגעת במתנגד, חלופות שלא נבחנו בעת התכנון, חשש לניגוד עניינים וכיו"ב.
הדיון בהתנגדויות הוא פומבי. בתום תקופת ההפקדה, מוסד התכנון אליו הוגשו ההתנגדויות מחליט אם לדון בהן במסגרת וועדת משנה להתנגדויות או בפני חוקר מיוחד. בכל מקרה חובה להזמין לדיון את כל המתנגדים ואת יוזמי התכנית בכדי לתת להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם. ההחלטה אם לקבל את ההתנגדויות באופן מלא, חלקי או לדחות אותה מתקיימת בדיון פנימי והודעה נשלחת בדואר רשום לכל בעלי העניין.
במידה וההתנגדות לתכנית נדחית:
- על תכנית בסמכות מקומית, למתנגד יש זכות אוטומטית לערר על ההחלטה לוועדת ערר מחוזית תוך 15 ימים מיום שנודע לו על החלטת מוסד התכנון.
- במידה ומדובר בתכנית בסמכות מחוזית, הזכות לערר אינה אוטומטית ועל המתנגד לפנות בכתב ליו"ר הוועדה המחוזית ולנמק מדוע טענותיו לא נבחנו כראוי על ידי הוועדה המחוזית. במידה וניתנה רשות לערר, הערר מוגש למועצה הארצית.
- לא ניתן לערר על תכנית בסמכות המועצה הארצית.
במידה וגם הערר נדחה ניתן לפנות לבית משפט אולם, יש לקחת בחשבון כי בתי המשפט בוחנים את הליך אישור התכנית ובודקים אם ישנם פגמים בהליך עצמו. הם לא ידונו בשיקולים התכנוניים שהובילו לאישור התכנית.
התנגדות להליכי רישוי
ועדה מקומית רשאית לאשר הקלות מתכנית ושימוש חורג (לתקופה מוגבלת מראש) בתנאים מסוימים.
מכיוון שמדובר בשינוי של תכנית מאושרת שעבורה הסתיים הליך ההתנגדויות, כאשר מוגשת בקשה להקלה או לשימוש חורג על המבקש ליידע את הבעלים או המחזיקים בנכס שלגביו הוגשה הבקשה, את הבעלים או המחזיקים בנכסים סמוכים ואת הבעלים או המחזיקים בנכסים שלדעת הוועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
בשונה מהתנגדות להליכי תכנון, להליכי רישוי רשאים להתנגד רק מי שיש להם זיקה לנכס – כלומר בעלי זכות בנכס או חלקות סמוכות. את ההתנגדות לבקשה ניתן להגיש תוך 15 ימים מיום הפרסום האחרון של הבקשה. התנגדויות אלו מוגשות בכתב לוועדה המקומית ונדונות במסגרת ועדת משנה ובמספר רשויות במסגרת ועדת התנגדויות המתקיימת ככלל אחת לחודש.
חשוב לציין, כי מרבית הוועדות מאפשרות להגיש התנגדות גם לאחר שהמועד הקבוע בחוק פג וידונו גם בהתנגדויות שהוגשו יום לפני המועד שנקבע לדיון.
הועדה המקומית מחליטה האם לזמן את המתנגדים ואת המבקש לדיון. ההחלטה אם לקבל את ההתנגדויות באופן מלא, חלקי, או לדחות אותן מתקיימת בדיון פנימי והחלטה נשלחת בדואר רשום למתנגדים ולמבקש.
ניהול ההליך
ראשית, על מנת שנוכל להתנגד חשוב שנדע מה מתוכנן. במידה ומדובר בהליך רישוי ויש לנו זיקה לנכס נקבל הודעה על הבקשה כחלק מהליך הפרסום. אולם, במידה ומדובר בהליך תכנוני, ישנם מספר דרכים להתעדכן איזה תוכניות מופקדות:
- הרשמה לשירות כדוגמת שומרי המקרקעין שבאופן יזום מעדכן לגבי פרסומים להפקדה של תוכניות.
- מערכת הרשאות לתכנון של רשות מקרקעי ישראל מעניקה גישה לתוכניות בשלבים שונים משלב בחינת ייעוד הקרקע, ועד לשלב תוכנית מאושרת.
- הרשמה למערכת מעירים הפועלים להגברת השקיפות ומעבירים התראות על תוכניות חדשות וקיימות.
בין אם מדובר בהתנגדות להליכי תכנון, להקלות להיתר או לשימוש חורג מתכנית או מהיתר, אנו ממליצים שאת הגשת ההתנגדות ילוו עו״ד ובעלי מקצוע כמו מנהלי רישוי ואדריכלים המתמחים בהגשת התנגדויות.
על מנת שההתנגדות תתקבל, היא חייבת לכלול נימוקים תכנוניים בלבד – לועדות אין סמכות לדון בנושאים קנייניים.
מעבר לכל זאת, חשוב שמי שמייצג את המתנגדים ידע להציג, לנמק ולתמוך בהתנגדות במסגרת הדיון בוועדה לרבות מענה על שאלות הבהרה כאלו ואחרות שנהוג להציג הן למתנגדים והן ליוזמי התכנית / מגישי הבקשה להיתר.
מדוע להתנגד?
חוק תכנון ובניה אינו מחייב את מוסדות התכנון בשיתוף הציבור אולם, הוא מאפשר לציבור להשפיע על הליכי התכנון באמצעות התנגדויות.
לדברי עדי לוסטיג שהובילה את המאבק להצלת חוף פלמחים "כל אחד ואחת יכולים לשנות. אין טעם לשבת ולבכות על המצב, יש ויש טעם ויכולת לקום ולעשות מעשה."
מדריך למתנגד להליכי תכנון/רישוי. לסיכום. הגשת התנגדויות מהווה מנגנון אינהרנטי לתהליכי התכנון במדינת ישראל שהופך אותם לדמוקרטיים שקופים ופתוחים להשפעה משמעותית של הציבור. ולכן, בין אם אנו מבקשים להגן על נכסים שבבעלותינו או מעוניינים להשפיע על המרחב המתוכנן, הגשת התנגדות באופן מנומק ומקצועי היא בהחלט אחת הדרכים לעשות זאת.